OECD

כלים ומאגרי מידע

 
     
 

 תקציר הקווים המנחים

 
 
 

מבוא

​הקווים המנחים הם המלצות שממשלות מפנות במשותף אל מיזמים בינלאומיים, המהוות עקרונות ואמות מידה של נוהג תקין. המיזמים פועלים בהתאם לקווים המנחים באופן וולנטרי, והקווים המנחים אינם ברי אכיפה. על אף שהקווים המנחים מתייחסים למיזמים רב לאומיים, הציפייה היא כי גם מיזמים מקומיים ינהגו בהתאם להם. בדומה לכך, על אף שיש התחשבות והכרה בהשלכות שיש לגודל החברה על יכולותיה, גם חברות קטנות ובינוניות מצופות לפעול בהתאם לקווים המנחים.

 

הממשלות השותפות לקווים המנחים מעודדות את המיזמים הפועלים בשטחי מדינות שלישיות לנהוג בהתאם לקווים אלו, תוך התחשבות בנסיבות המיוחדות של כל מדינה מארחת.
 
ציות לדין המקומי הינם המחויבות הראשונים של תאגידים. הקווים המנחים אינם באים להחליף או לגבור על דרישות הדין והרגולציה המקומיים. בעוד הקווים המנחים מרחיבים לעיתים את הדרישות מעבר לדין המקומי, אין הכוונה להעמיד את המיזמים במצב של סתירה בין הדין המקומי לבין הקווים המנחים. במקרים בהם ישנם קונפליקטים בין הדין והרגולציה המקומיים לקווים המנחים, על המיזמים לפעול באופן המכבד את הקווים המנחים מבלי להפר את הדין המקומי.
 
הגדרה מדויקת של מיזמים רב-לאומיים איננה נדרשת לצורך הקווים המנחים. בדרך כלל, מיזמים רב לאומיים מורכבים מחברות או מגופים אחרים שהוקמו ביותר ממדינה אחת וקשורים ביניהם כך שיוכלו לתאם את פעולותיהם בדרכים שונות. הקווים המנחים מופנים לכל הישויות בתוך המיזם הרב לאומי (חברות אם ו/או חברות מקומיות), ותיתכן שונות בין הגופים במידת העצמאות ו/או יכולת להפעיל השפעה משמעותית על פעילויותיהם של האחרים. הבעלות יכולה להיות פרטית, ממשלתית או מעורבת.
 
על הממשלות לקדם ולעודד את השימוש בקווים המנחים, בין היתר תוך הקמת נקודות קשר לאומיות המקדמות את ההנחיות ומשמשות כפורום לדיון בכל העניינים המתייחסים להנחיות.
 

עיקרי המדיניות

​המיזמים ישאפו ליישם את העקרונות הבאים, הן בפעילותם וחברות הבת שלהם והן בקשרים עסקיים אותם הם מנהלים, הכוללים קשרים עם ספקים, מפיצים וזכיינים. זאת, תוך התחשבות במדיניות הנהוגה במדינה שבה הם פועלים:

  • פיתוח כלכלי, חברתי וסביבתי להשגת פיתוח בר קיימא.
  • כיבוד זכויות אדם של מי שמושפע מפעילות המיזם.
  • בניית-יכולות מקומית, תוך שיתוף פעולה עם הקהילה, בהתחשב באינטרס העסקי.
  • קידום ההון האנושי (יצירת הזדמנויות תעסוקה ופיתוח מיומנויות בקרב מועסקים).
  • פעילות בהתאם לדין המקומי, תוך הימנעות מקבלת "פטורים" מיוחדים.
  • קידום עקרונות ממשל תאגידי ראויים.
  • הקמת מערכות פנימיות לבקרה וניהול, לביסוס יחסים של אמון הדדי בין המיזם לחברה שבקרבה הוא פועל.
  • קידום מודעות העובדים וציות שלהם לעקרונות הללו.
  • קיום בדיקת נאותות ככלי לזיהוי, מזעור ומניעה של השפעה שלילית של המיזמים – מעשית או פוטנציאלית, למשל במסגרת מנגנון ניהול סיכונים. בדיקת הנאותות מאפשרת גם להסביר כיצד השפעות שליליות אלו טופלו על ידי המיזמים.
  • מניעה או מזעור השפעות שליליות שנובעות באופן ישיר או עקיף מפעילותם, וכן במקרים שהם לא תרמו להשפעות אלו, כאשר ההשפעות קשורות באופן ישיר לפעילותם, מוצריהם/שירותיהם או הקשרים העסקיים שלהם.
  • עידוד, ככל שזה ישים,  שותפים עסקיים כולל ספקים וקבלני משנה, ליישם את עקרונות הקווים המנחים.
  • שיתוף עם מחזיקי עניין על מנת לאפשר להם להציג עמדותיהם בהקשר של החלטות שישפיעו מהותית על קהילות מקומיות.
  • תמיכה במנגנוני whistleblower (חשיפת פעילות בלתי חוקית או בלתי מוסרית).
  • הימנעות ממעורבות לא ראויה בפעילות פוליטית.
 

שקיפות

​מיזמים נדרשים לגילוי תקופתי ומוסדר של מידע מהותי על פעילויות, מבנה, מצב פיננסי וביצועים. הקווים המנחים כוללים פריטי מידע מתוך הנחיות OECD לממשל תאגידי (המתמקדות בחברות ציבוריות), וכן מתייחסים לתחומים נוספים כגון מידע מהותי על גורמי סיכון ועל מדיניות החברה בתחומים חברתיים וסביבתיים. כמו כן, מעודדים את החברות למסור מידע נוסף כגון קוד התנהגות עסקי, מדיניות וקודים שאומצו בתחום אחריות תאגידית והביצועים ביחס לקודים אלו, מנגנונים פנימיים לבקרה וניהול סיכונים, יחסים עם עובדים ומחזיקי עניין.
 
חובת הגילוי והדיווח (הפיננסי והלא-פיננסי) אין משמעה כי יוטלו עומס אדמיניסטרטיבי או עלויות בלתי סבירות על המיזמים. כמו כן, אין ציפייה כי המיזמים יגלו מידע העלול לסכן את מעמדם התחרותי, אלא אם כן הגילוי הכרחי לצורך קבלת החלטות של משקיעים או לשם הימנעות מהטעיית משקיעים.
 

זכויות אדם

​מיזמים נדרשים להימנע מפגיעה בזכויות אדם ולטפל בהשפעות שליליות על זכויות אדם, הנובעות מפעילות הקשורה להם. בפעילות המיזמים, עליהם להימנע מגרימה או תרומה להשפעות שליליות על זכויות אדם ולטפל בהשפעות כאלה במידה וישנן. עליהם לחפש דרכים למנוע או למזער פגיעות בזכויות אדם הקשורות לפעילויותיהם, מוצריהם או שירותיהם, גם אם אינם תורמים להשפעות אלו.
 
בנוסף, על המיזמים בצע בדיקת נאותות בנוגע לשמירה נאותה על זכויות אדם (כולל בשרשרת האספקה). הבדיקה צריכה להתבצע במידה המתאימה לגדלם, לתחום פעילותם ולחומרת ההשפעה השלילית הפוטנציאלית על זכויות אדם.
 

תעסוקה ויחסים תעשייתיים

מיזמים יאמצו את העקרונות הבאים, במסגרת הדין והמדיניות הנהוגים במדינה שבה התאגיד פועל וסטנדרטים בינ"ל ישימים, בתחום יחסי עבודה ותעסוקה: 

  • כיבוד זכות התאגדות העובדים וזכות לניהול משא ומתן קיבוצי. 
  • מניעה של עבודת ילדים ועבודה כפויה. 
  • אי אפליה של עובדים והקפדה על שוויון הזדמנויות.
  • שמירה על תנאי בטיחות וגהות, העדפה ככל הניתן של העסקת עובדים מקומיים ותרומה לשיפור מיומנויותיהם. 
  • בפעילות של מיזמים במדינות מתפתחות, התאגיד יציית לסטנדרטים של תעסוקה ויחסי עבודה בהתאם לנהוג אצל מעסיקים ברי-השוואה במדינה, ובהעדר מעסיקים ברי-השוואה – יספקו את השכר והתנאים המיטביים, ככל שניתן, ולפחות לסיפוק הצרכים הבסיסיים של העובדים ומשפחותיהם.
 

סביבה

​עקרונות אלה מתבססים על השאיפה שמיזמים יפעלו מראש למניעת נזקים סביבתיים מהותיים ובלתי הפיכים כתוצאה מפעילותם.
מיזמים יאמצו את העקרונות הבאים לשמירה על הסביבה, על בריאות הציבור ועל הבטיחות, תוך התחשבות במסגרת הדין והמדיניות הקיימת במדינת הפעילות וכן בהסכמים בינ"ל, לשמירה על הסביבה ופיתוח בר קיימא:
  • הקמת מערכת ניהול סביבתית (קרי, מחויבות לגישה שיטתית, עקבית ומתמשכת לניטור הביצועים הסביבתיים, תוך איסוף מידע והערכתו לאור יעדים מדידים שנקבעו); 
  • גילוי נאות לעובדים ולציבור הרחב של השפעות על הסביבה, הבריאות והבטיחות – בהתחשב בעלויות, חיסיון עסקי והגנה על זכויות קניין רוחני; 
  • הידברות עם הקהילות המושפעות במישרין; 
  • הערכת הסיכונים הצפויים והכללתם בתהליך קבלת ההחלטות; 
  • במצבים של סיכון מהותי לסביבה, בהתחשב בבריאות ובטיחות, לא לנצל העדר וודאות מדעים מלאה כסיבה לדחות נקיטת אמצעים סבירים, במונחי עלות-תועלת, למניעה או מזעור של הנזק.
  • קיום תוכנית לשעת חירום, למקרים של תאונות למשל, למניעה, מזעור ושליטה בנזק משמעותי לסביבה או בריאות כתוצאה מפעילות המיזם, וכן דיווח לגורמים המוסמכים.
  • שאיפה מתמדת לשיפור בביצועים הסביבתיים (למשל להפחתת פליטות גזי חממה) וככל שרלוונטי – גם לאורך שרשרת האספקה, תוך אימוץ טכנולוגיות מתקדמות והעלאת מודעות בקרב לקוחות.
 

מניעת שוחד ושחיתות

​מיזמים לא יציעו, יבטיחו, ידרשו או יתנו שוחד או כל יתרון  אחר על מנת להשיג או לשמר פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית אל מול עובדי ציבור או שותפים לעסקים. המיזמים מתבקשים גם להתנגד לשידול וסחיטה למתן שוחד.
 
בין היתר, המיזמים מתבקשים:

  • להימנע משימוש בצדדים שלישיים כגון סוכנים, מתווכים, יועצים, מפיצים, ספקים ושותפים למיזם משותף, להצעת שוחד או יתרון אחר לפקידי ציבור או שותפים עסקיים.
  • לאמץ קוד אתי ומערכות בקרה ניהולית לגילוי ומניעה של מקרי שוחד ושחיתות, תוך הערכת סיכונים בהתחשב בנסיבות התאגיד הספציפי (כגון ענפי התעשייה או האזורים הגיאוגרפיים בהם הוא פועל).
  • למנוע תשלומי זירוז" (small solicitation payments).
  • להשתמש בבדיקת נאותות מתועדת היטב, ככל שרלוונטי לסיכוני השוחד הספציפיים של התאגיד, להעסקה של סוכנים ופיקוח עליהם.
  • להגביר שקיפות ולגלות יוזמה במאמצי המלחמה בשוחד ושחיתות.
  • לפעול להעלאת המודעות בקרב העובדים שלהם.

 

יש לציין שנושא המלחמה בשוחד ושחיתות מטופל על ידי ה- OECD גם במסגרת האמנה למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים אליה הצטרפה גם ישראל. מיקוד האמנה שונה מן הקווים המנחים שכן האמנה דורשת מהחברות בה לחוקק עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר.
 
כך, בישראל חוקקה עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר במסגרתה העונש המרבי בישראל לעבירה זו הינו שבע שנות מאסר וקנס ששיעורו כיום הוא כ- 1,100,000 ₪ ליחיד וכ- 2,200,000 ₪ לתאגיד, או פי ארבע משווי ההטבה שהושגה או שהתכוון להשיג. מאידך, סעיף מניעת השוחד בקווים המנחים למיזמים רב לאומיים הינו רחב יותר (אך גם כללי יותר), כך למשל, העקרונות מתייחסים גם לצד ה"ביקוש" לשוחד ולא רק לצד ה"היצע" וכן למתן שוחד לשותפים עסקיים (שוחד פרטי).
 
לפרטים נוספים בנושא האמנה למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים ראה כאן.
 

הגנת הצרכן

​המיזמים ינקטו במדיניות עסקית, שיווקית ופרסומית הוגנת וינקטו באמצעים סבירים לוודא בטיחות ואיכות המוצרים או השירותים שלהן. בפרט:

  • יצייתו לתקני בריאות ובטיחות הצרכן.
  • יספקו מידע מדויק, מבוקר וברור לצרכנים בנוגע למוצרים ושירותים.
  • יספקו לצרכנים גישה למנגנונים הוגנים, יעילים ונגישים לטיפול בתלונות ויישוב סכסוכים לא-שיפוטי, ללא נטל או עלות מיותרים.
  • ימנעו מהטיית הצרכן ומפרקטיקות לא הוגנות.
  • יתמכו במאמצים לחינוך צרכני בתחומים הרלוונטיים להם.
  • יכבדו פרטיות וחיסיון מידע של הצרכן.
  • ישתפו פעולה עם הרשויות המקומיות במקרה של איום על בריאות או בטיחות הציבור, השפעות על הסביבה או פרקטיקות שיווק לא הולמות (כגון פרסום מטעה).
  • יתחשבו, ביישום העקרונות הנ"ל, בצרכים של צרכנים פגיעים ומעוטי יכולת ובאתגרים המיוחדים שמסחר אלקטרוני מציב בפני צרכנים.
 

מדע וטכנולוגיה

​העיקרון המנחה של הסעיף הינו כי בעידן הגלובליזציה, מיזמים רב לאומיים הינם כלי מרכזי להעברת טכנולוגיות ושדרוג יכולות חדשנות במדינות שבהן הם פועלים.

  • המיזמים ישאפו להבטיח שפעילותם תואמת את מדיניות המדע והטכנולוגיה במדינות בהן הם פועלים.
  • המיזמים ישאפו לתרום, ככל הניתן ובהתחשב באינטרס העסקי ובזכויות קניין רוחני, לפיתוח יכולות מקומיות בתחום החדשנות והמדע, להפצה ואימוץ של טכנולוגיות וידע ולהשבחת ההון האנושי באמצעות שימוש בעובדים ומוסדות מחקר מקומיים.
  • בהענקת רישיונות לשימוש בזכויות קניין רוחני או העברת טכנולוגיות באמצעים אחרים, יעשו זאת בתנאים סבירים ובאופן התורם לפיתוח בר קיימא במקום.
  • ככל שרלוונטי לפעילות העסקית, המיזמים יפתחו קשרים עם הקהילה המדעית המקומית וייקחו חלק בפרויקטים משותפים עם התעשייה המקומית.
 

תחרות

​המיזמים יאמצו את העקרונות הבאים, במסגרת הדין והמדיניות הנהוגים במדינה שבה התאגיד פועל: 

  • ציות לחוק ורגולציה מקומיים במדינות הפעילות, בהתחשב בחוקי התחרות בכל האזורים בהם עלולה להיות השלכה של פגיעה בתחרות. 
  • הימנעות מצעדים והסדרים הפוגעים בתחרות, כגון תיאום מחירים או קביעת מגבלות תפוקה.
  • שיתוף פעולה עם רשויות התחרות.
  • הטמעת המדיניות בקרב העובדים ובפרט המנהלים המקומיים.

הסעיף מכיר בהבדלים הקיימים בין מדינות בנוגע לדיני התחרות ולמדיניות הנגזרת מהם.

 

מיסוי


מיזמים יפעלו בהתאם לחוקי מיסוי ויפעלו בשקיפות ובהוגנות אל מול הרשויות המתאימות. המיזמים ישלמו את מיסיהם בזמן, יצייתו ללשון ולרוח החוק, בין היתר תוך פעולה בהתאם לכוונת המחוקק. המיזמים יתייחסו לנושא המיסוי כמרכיב חשוב במערכת ניהול הסיכונים שלהם בהקשר של פיננסים, רגולציה ומוניטין.
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
  
  
מצאתם אי-דיוקים? יש לכם הצעות ייעול? עדכנו אותנו