אגף מדיניות והסכמי סחר

כלים ומאגרי מידע

 
     
 

 חבילת ההסכמים של ארגון הסחר העולמי (WTO) שגובשה בבאלי 2013

 
 
WTO OMC Bali 2013 Logo

חבילת ההסכמים החדשה של ארגון הסחר העולמי (WTO) שגובשה בבאלי

בכנס שרי הסחר שנערך בבאלי בראשית דצמבר 160 המדינות החברות ב ארגון הסחר העולמי
(WTO) הגיעו להסכמה על חבילה חדשה של הסכמי סחר הצפויה לתרום לסחר הגלובלי, ובתוך כך גם לסחר אל ומישראל. ההסכמה גובשה לאחר מספר ימים של דיונים מרתוניים.

החבילה חותרת להביא לפישוט סחר, כלומר להפוך את שלבי היצוא והיבוא ברחבי העולם לפשוטים, שקופים וצפויים יותר. ההסכם ייצר סטנדרטיזציה בהליך שעומד בפני יבואן או יצואן מול הרשויות הרלוונטיות ולהקטין בירוקרטיה וחסמים שרירותיים,ובכך עתיד להקטין את עלויות הסחר. כתוצאה מהורדת העלויות ההסכם יביא הן לגידול בסחר העולמי והן להוזלת מחירים לצרכן על ידי הפיכת תנועות הסחר לזמינות יותר.

 

עיקרי החבילה

החבילה מורכבת משורה של 14 הסכמים והצהרות, המחולקים ל-3 חלקים:

  1. הסכם לפישוט סחר
  2. הסכמות בתחום החקלאות
  3. הקלות למדינות העניות ביותר (פיתוח)
 

ההסכם לפישוט סחר (trade facilitation)

מנקודת ראות ישראלית ההישג העיקרי בחבילה , וזה שצפוי להשפיע באופן המשמעותי ביותר על תנועת הסחר העולמית, הוא ההסכם לפישוט הסחר (facilitation trade). מטרתו של הסכם זה לפשט את תהליך של מעבר הסחורות בעולם ולאפשר תנועה קלה, צפויה ומהירה יותר של סחורות. ההסכם עתיד להביא להקטנת הבירוקרטיה בתהליך הסחר, וכן פישוט הליך הטיפול בסחורות על ידי המכס ושחרור הסחורות בנמלים. ההסכם קובע כללים לשקיפות, פישוט וייעול הליך הבדיקה של סחורות בנמלים על שלביו השונים ובין היתר צפוי להקל גם על יצואנים ישראלים להגיע לשווקים בעולם, ובמיוחד לשווקים במדינות המתפתחות. על פי הערכות גורמים ב-WTO, ההסכם יביא להקטנת עלויות הסחר ב-10 עד 15 אחוזים, ולגידול של עד טריליון דולר בסחר העולמי.
 

הסכמות נוספות בחבילה

על מנת לאזן את האינטרסים העולמיים ולאפשר את החתימה על ההסכם לפישוט סחר, החבילה כוללת שורה של הסכמות נוספות שמייצגות אינטרסים של מדינות מתפתחות. כך, בתחום החקלאות גובשה הסכמה על מנגנון לניצול טוב יותר של מכסות, בעיקר בתחום המזון. הסכמה זו מתיישבת עם מדיניות משרד הכלכלה לשפר את הטיפול בהקצאת המכסות ולהבטיח ניצול טוב יותר והקצאה יעילה יותר שתתרום לתחרותיות במשק.

החבילה כוללת גם הצהרת כוונות לגבי הפסקה עתידית של סובסידיות ישירות למוצרי חקלאות. זהו נושא רגיש למדינות רבות (ובעיקר למדינות מפותחות המגינות על הסקטור החקלאי שלהן) שנדון כבר זמן רב והסיכום העכשווי מציב טווח זמן של שנתיים עד להגעה להסכמה.

כמו כן כוללת החבילה שורה של ויתורים והקלות לטובת מדינות מתפתחות, בעיקר בתחומי החקלאות ומנגנוני מעקב לבדיקה כי ההקלות והוויתורים אכן מתבצעים. ויתורים אלו נדרשו כדי לאזן את החבילה מנוקדת ראות המדינות המתפתחות, ולאפשר את החתימה על ההסכם לפישוט סחר.

 

הצעדים הבאים

לאחר ההסכמה שגובשה יחל כעת תהליך פנימי בכל מדינה לאישרור והטמעת ההסכמות שגובשו. מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ירכז תהליך זה בישראל תוך התייעצות אל מול משרדי הממשלה הרלוונטיים ליישום ההסכם. בסופו של התהליך יובא ההסכם לפישוט סחר לאישור הממשלה.
 

רקע כללי על ארגון הסחר העולמי

ארגון הסחר העולמי (WTO) שישראל חברה בו הוא פלטפורמה המאפשרת את ניהול מערכת הסחר העולמית הרב צדדית (מולטילטרלית), מערכת שגובשה בשורה של הסכמים היסטוריים מהשנים 1947 (הסכמי גאט"ט) ו- 1994. הארגון מאפשר משא ומתן רב צדדי על כללי הסחר העולמיים בין 160 המדינות החברות בו. ההסכמים שגובשו כעת הם ההסכמים הראשונים מאז הקמתו ב-1995, ומאז סיום סבב המו"מ הקודם (סבב אורוגואי) ב-1994.

 ב-2001 נפתח בכנס השרים בדוחא סבב מו"מ חדש במטרה להביא לחבילת סחר חדשה לעולם, אך הסבב נקלע מאז למבוי סתום, בעיקר בשל הפער בין המדינות המפותחות למדינות מתפתחות ובשל שינוי מפת האינטרסים העולמית שבעקבות הפיכתם של סין, הודו וברזיל לגורם מכריע במפת הסחר העולמית.

ישראל חברה בארגון הסחר העולמי משנת 1995 ופעילה במסגרת הארגון על ידי נציגות משרד הכלכלה בארגון.

לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
  
  
מצאתם אי-דיוקים? יש לכם הצעות ייעול? עדכנו אותנו