אגף מדיניות והסכמי סחר

כלים ומאגרי מידע

 
     
 

 עקרונות הסכם הרכישות הממשלתיות

 
 
  1. הסכם הרכישות הממשלתיות (ה-GPA) מסדיר את הגישה למכרזי הרכישות הממשלתיות בין המדינות החתומות עליו. ההסכם נכנס לתוקף ב- 1.1.96 והחליף הסכם קודם מ-1979. ייחודו הוא בכך שלמרות שהוא מהווה חלק מהסכמי ארגון הסחר העולמי (WTO), ההסכם מחייב רק את אותן החברות שחתמו עליו (הסכם פלורילטרלי). ישראל מחויבת להסכם רכש ממשלתי מאז 1983.
  2. בהסכם חברות 39 מדינות: מדינות הא"א (27), מדינות אפט"א (4), יפן, ארה"ב, קנדה, קוריאה, סינגפור, הונג קונג, וישראל. בנוסף, הולנד הכפיפה את הרכש ביחס לארובה, למשמעת ההסכם. טייוון הצטרפה לאחרונה להסכם, ונמצאת בתהליך האשרור.
  3. היחס בין ההסכם למשפט הישראלי: חוק חובת המכרזים (סע' 5 א. (ב)) ותקנות חובת המכרזים (סעיף 44), קובעים כי הוראות החוק והתקנות (בהתאמה), חלים ככל שאינן סותרות את התחייבויותיה של ישראל בהסכמים בינ"ל. אחת המשמעויות העיקריות היא שלא ניתן להחיל את תקנות העדפת תוצרת הארץ על המכרזים הכפופים להסכם (מעל הספים הקבועים).
  4. העקרונות המרכזיים של ההסכם:
    א. מתן טיפול זהה למציעים מקומיים וזרים ממדינות אחרות החתומות על ההסכם, המתמודדים על מכרזים המפורסמים ע"י הגופים המכוסים ע"י ההסכם. אין להעדיף ספקים מקומיים או זרים בכל דרך שהיא, ואין להפלות במתן אינפורמציה, מפרטים טכניים וכד'. יודגש כי רק מציעים זרים ממדינות החתומות על ההסכם זכאים ליחס זהה לזה המקבלים מציעים ישראלים.
    ב. שקיפות: פרסום הודעות על מכרזים בשפה זרה, מתן זמן להגיש הצעות, חובה למסור אינפורמציה על הזכייה ועל השיקולים להענקת המכרז.
    ג. זכות ערעור: כל מדינה צריכה לקבוע הליכים שישמשו מציעים המעוניינים לערער על תוצאות מכרזים ועל התהליך.
    ד. יישוב סכסוכים: ההסכם כפוף להבנות ה-WTO על יישוב סכסוכים. כיוון שההסכם הנו פלורילטרלי, רק מדינה חתומה על ההסכם רשאית להגיש תביעה ליישוב סכסוכים כנגד מדינה חברה אחרת.
    ה. כיסוי ותחולה: בנספחים להסכם מפורטים הגופים והרשויות בכל מדינה חתומה המכוסים ע"י משמעת ההסכם. גופים אלה מחויבים לפרסם הודעות על מכרזים הכפופים להסכם בפרסומים עליהם הודיעו לשאר החברות. גופים ישראלים צריכים לפרסם הודעות על מכרזים כאלה במהדורה האנגלית של עיתון "הארץ" וב"ג'רוזלם פוסט". הגופים מתחלקים לשלוש קטגוריות המפורטות בשלושה נספחים להסכם. עבור כל קבוצה מצוין סף כספי של מכרזים לרכישת סחורות, שירותים ושירותי בניה שמעליו יש לפרסם את המכרזים בהתאם להוראות ההסכם. הספים הכספיים ורשימת הגופים המכוסים אינם זהים עבור כל המדינות החתומות על ההסכם.
  5. רכש גומלין: לישראל זכות ייחודית לדרוש בתנאי המכרז מימוש רכש גומלין מן הספק הזוכה, במידה ואינו ישראלי. ספק זר הזוכה במכרז לאספקת סחורות או שירותים של אחד מהגופים שישראל הכפיפה להסכם, צריך לסכם את תנאי רכש הגומלין באמצעות הרשפ"ת, לפי האמור בתקנות העדפת תוצרת הארץ וחובת שת"פ עסקי. הרשפ"ת היא גם הגוף הישראלי המאשר את יבוא הסחורות שנרכשו במסגרת המכרז. ע"פ המחויבות הנוכחית של ישראל, ישראל זכאית לדרוש התחייבות רכש גומלין ברמה של 20% מערך המכרז. יודגש כי לא ניתן לדרוש רכש גומלין אם הדבר לא נקבע מראש בתנאי המכרז.

(מעודכן ליום 8.2.09)

לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
  
  
מצאתם אי-דיוקים? יש לכם הצעות ייעול? עדכנו אותנו