אגף מדיניות והסכמי סחר

כלים ומאגרי מידע

 
     
 

 ישראל, ארגון הסחר העולמי וסבב "דוחא" 2001

 
 
WTO Logo

ארגון הסחר העולמי (WTO)

ארגון הסחר העולמי (WTO) שמושבו בג'נבה הוקם בשנת 1995 על יסודות הסכם גאט"ט (GATT -General Agreement on Tariffs and Trade). בארגון חברות נכון ליוני 2014 160 מדינות ו/או שטחי מכס עצמאיים (כגון הונג קונג). מדינות נוספות מצויות בתהליך מו"מ על הצטרפותן לארגון (כגון קזחסטן, אתיופיה וסרביה). ​

ה-WTO משמש אכסניה למו"מ מסחרי מולטילטרלי בין נציגי המדינות החברות בו. למעשה זהו הגוף החשוב ביותר בעולם כיום לפיקוח וקידום ליברליזציה בתנועות הסחר הבינ"ל, זאת בזכות המספר הגדול של המדינות החברות בארגון והכפופות למשמעת הנובעת מהסכמיו.

המו"מ בין המדינות השונות החברות ב-WTO מתנהל בד"כ במסגרת המכונה "סבבי מו"מ". פתיחת סיבוב נקבעת במפגש שרי הסחר של המדינות החברות, אשר מעניקים את את המנדט לניהול מו"מ. כעת אנו מצויים בעיצומו של סיבוב מו"מ מקיף המכונה "סיבוב דוחא" שהוא תוצאה של כנס שרי הסחר שהתקיים בקאטאר בשנת 2001.

ה-WTO פועל בשלוש רמות עיקריות:

 

  1. ניהול ותחזוק ההסכמים הקיימים
  2. פורום לייזום וניהול מו"מ מסחרי מולטילטרלי בין המדינות החברות
  3. פורום ליישוב סכסוכי סחר בינ"ל בין המדינות החברות.
 

העקרונות המנחים את עבודת ה-WTO

העקרונות המנחים את עבודת ה-WTO הבאים לידי ביטוי במסגרת הסכמי הסחר השונים הינם כדלקמן:

  •  מניעת אפליה – על המדינה המעניקה הטבת סחר למדינה אחרת להעניק אותה הטבה לכל חברות הארגון  (MFN –Most Favoured Nation) וכן למנוע אפליה ביחס בין מוצרים מיובאים וייצור מקומי (NT- National Treatment).
  • שקיפות – במסגרת המו"מ מגישות המדינות לוח מחוייבויות לתקרות מכסים ומגבלות סחר אחרות. אלו פתוחים לכל ומהווים התחייבות משפטית בינ"ל שלא ניתן לחרוג ממנה.
  • טיפול מיוחד למדינות מתפתחות ( S&DT- Special and Differential Treatment)- מדינות מתפתחות זוכות להקלות במו"מ, הן בהארכת משך יישום ההסכמים והן בעומק המחויוביות שהן נדרשות לקבל על עצמן במו"מ. ראוי לציין, אין קביעה של הארגון מהי מדינה מתפתחת.
  • עקרון הקונצנזוס בקבלת החלטות- ה-WTO והוועדות הפועלות בחסותו מקבלות החלטותיהם בהסכמת כל הצדדים. זכות הווטו נתונה ל"מדינה הבודדת" תהא אשר תהיה.
  • יוצאים מן הכלל- כמו לכל הסכם או הסדר משפטי, גם כאן ישנם חריגים לעקרונות ולכללים שצויינו לעיל. אלו מפורטים בצורה יסודית ומהווים חלק חשוב ממכלול ההסכמים.
 

סיבוב דוחה (קטאר) 2001

לוגו סבב דוחה 2001בנובמבר 2001 נפתח בדוחא שבקטאר סיבוב מו"מ מסחרי מולטילאטראלי חדש. מדובר בשיחות סחר המיועדות להמשיך רפורמות בתחום החקלאות, הורדת מכסים במוצרים תעשייתיים, הסרת חסמים בסחר בשירותים ויצירת כללים חדשים בנושאי רכש ממשלתי ותהליכי מכס- כל זאת תוך שימת דגש מיוחד על הצרכים של המדינות המתפתחות, אשר באה לידי ביטוי בשם הניתן לסיבוב- "סדר היום של דוחא לפיתוח" (Doha Development Agenda-DDA).

במהלך ספטמבר 2003 התקיימה ועידת השרים של הארגון בעיר קנקון שבמקסיקו. ועידה זו, הייתה אמורה לסמן את חצי הדרך של "סיבוב דוחא" שנועד להסתיים עד 1.1.2005. במהלך הדיונים התעוררו חילוקי דעות קשים בין המדינות המתפתחות לבין המדינות המפותחות שהביאו לקריסת הועידה. ביולי 2004 סוכם על "July Package", מסמך שקבע הארכת המו"מ מעבר לתאריך היעד המקורי.

בדצמבר 2005 התקיים מפגש שרים בהונג-קונג בו התגבשה ההבנה שהמחלוקות בין הצדדים עדיין משמעותיים. ביולי 2006 מנכ"ל האו"ם פאסקל לאמי הקפיא את השיחות לשישה חודשים בגין חוסר הנכונות להתקדם בשיחות.

ביולי 2008 התקיים כנס מצומצם של מדינות (mini-Ministerial) במטרה להגיע לעקרונות מנחים ("modalities") בכל תחום (בייחוד בחקלאות ובמוצרי תעשייה לא חקלאיים - NAMA) כדי שיהוו הבסיס להסכם. לדוגמא: הסכמה על מקדם (על פי נוסחה) לפיו מדינות יורידו מכסים בסקטורים ספציפיים. על אף התקרבות רבה בעמדות, המפגש לא הבשיל לכלל הסכמה. נושא מרכזי עליו נסובה המחלקות היה מתן הגנה על יבוא בתחום החקלאי ( special safeguard mechanism ((SSM). בהינתן שהעיקרון המנחה של הסיבוב הוא הסכמה של כל הנושאים יחדיו (single undertaking), הרי ששוב לא ניתן היה להגיע לסיכום הסיבוב.

לאחר שנים של התמקדות בסיום המו"מ , נכון לתחילת 2009, הדגש עבר לתחזוק וניהול ההסכמים הקיימים. במקביל, הארגון שם לעצמו כמטרה גם לבדוק את השפעת המשבר הפיננסי דאז על הסחר הריאלי, ומציאת דרכי התמודדות.

 

כיסוי ענפי סחר

בעוד שהסכם ה-GATT שקדם ל-WTO עסק בעיקר בהסרת מכשולים לסחר בסחורות (Goods), הרי שהסכמי ה-WTO החדשים מכסים תחומים וענפי משק וכלכלה רחבים הרבה יותר. בין היתר ניתן לכלול:

  • המשך הורדת מכסים ובמקרים מסויימים אף הסרה כללית (פטור) ממכס על סחר בסחורות תעשייתיות
  • הורדה משמעותית במכס על סחר במוצרי מזון וחקלאות, ביטול תמיכות ליצוא והורדת סובסידיות מקומיות
  • תכנית לביטול מכסות על סחר במוצרי טקסטיל ברחבי העולם - ליברליזציה של הסחר בשירותים (תקשורת, פיננסיים, תחבורה וכו') באמצעות הסכם ה-GATS
  • העמקת הטיפול בתחום הסחר והקניין הרוחני (TRIPS)
  • קביעת כללים להסכמי סחר בילטרלים (איזוריים) על מנת שיתאימו לכללי הסכמי הסחר המולטילטרלים
  • התייחסות לקשר שבין סחר לאיכות הסביבה.
 

ישראל וה-WTO

ישראל מוגדרת כ"חברה מייסדת" מכיון שהצטרפה לאירגון עם הקמתו ב-1995. ישראל הצטרפה ל-GATT כבר בשנת 1962. ישראל מיוצגת ב-WTO בנושאים המקצועיים ע"י נספח מסחרי, נציג המינהל לסחר חוץ במשרד הכלכלה, היושב בשגרירות ישראל למוסדות האו"מ בג'נבה.

מעצם חברותה ב-WTO כפופה ישראל למשמעת הסחר הנובעת מכל ההסכמים המולטילטרלים (המתחייבים מעצם החברות בארגון). בנוסף, ישראל בחרה להיות שותפה במספר יוזמות פלורילטרליות, שההשתתפות בהן היא על בסיס וולנטרי -מדובר בעיקר על הסכם הרכש הממשלתי (GPA) ועל הסכם הפטור ממכסים על סחר במוצרי טכנולוגיית מידע (IT).

לישראל הסכמי סחר בילטרליים המעניקים הטבות סחר משמעותיות יותר מאלו המוענקות במסגרת חברותה בארגון. עם זאת, הערוץ המולטילטראלי חשוב לישראל מהטעמים הבאים:

  1. נכון להיום, הסכמי הסחר הבילטרליים של ישראל עוסקים בעיקר בהטבות לסחר בסחורות. הסחר הבינ"ל של ישראל בתחום השירותים, תחום הקניין הרוחני, סבסוד, היטלי סחר וכו' מוסדרים ע"פ הסכמי הארגון.
  2. משקל הסחר הבינ"ל בתל"ג הישראלי גדול ולכן חשובים הסדרי הסחר הנקבעים בארגון.
  3. "פ עיקרון אי-האפליה, ישראל זוכה להטבות סחר אשר ניתנות לשאר החברות בארגון. זאת, גם אם ישראל לא נשאה ונתנה על הטבות אלו באופן ישיר."פ עיקרון אי-האפליה, ישראל זוכה להטבות סחר אשר ניתנות לשאר החברות בארגון. זאת, גם אם ישראל לא נשאה ונתנה על הטבות אלו באופן ישיר.
  4. ישראל פועלת להסרת חרמות כלכליים על תוצרת ישראל באמצעות דרישה לעמוד בהתחייבות אי ההפליה הנובעת מהסכמי הארגון. זוהי דרך אפקטיבית שכבר נשאה תוצאות במספר מקרים.
  5. החברות בארגון מאפשרת לישראל להשתלב, להתעדכן ולהתאים עצמה לתהליכים כלכליים בינ"ל.
  6. בשנים האחרונות נבחרו נציגי ישראל לכהן בתפקידי יו"ר של וועדות המו"מ של ה-WTO וכחברי פאנל ביישוב סכסוכים בינ"ל.
  7. במסגרת המו"מ המתנהל כעת "סיבוב דוחא" פעילה ישראל בייחוד בנושאים החשובים מבחינתה והם: סחר בסחורות תעשייתיות ובחקלאות, סחר בשירותים, מעקב אחר הסכמי סחר איזוריים ורכש ממשלתי.
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
  
  
מצאתם אי-דיוקים? יש לכם הצעות ייעול? עדכנו אותנו