אגף מדיניות והסכמי סחר

כלים ומאגרי מידע

 
     
 

 סחר בשירותים

 
 

הסחר בשירותים מהווה נדבך בעל חשיבות הולכת וגוברת בכלכלה הישראלית:

​• התוצר העסקי בענפי המסחר והשירותים מהווה כ - 65% מסך התוצר במשק [1].

• סך המועסקים בענפי השירותים העסקיים והציבוריים מוערך בכ - 76% מהתעסוקה במשק (42% ו- 34% בהתאמה)[2].

• ייצוא בענפי השירותים עמד על כ - 33 מיליארד $ בשנת 2013, כשליש מסך הייצוא של ישראל, כאשר קצב הצמיחה בייצוא שירותים גבוה יותר מאשר בייצוא טובין. מדובר בסחר "חוצה גבולות" בלבד, מכירות בענפי השירותים באמצעות חברות בנות בחו"ל הן בהיקף של כ - 25 מיליארד $ נוספים (נכון לשנת  2011).[3]

• במונחי ערך מוסף, התרומה של שירותים לייצוא הינה גבוהה יותר – כ - 53% מסך הייצוא [4] .

• חלקה של ישראל בסחר העולמי בשירותים הוא 1.2%, (יותר מאשר מקסיקו, צ'ילה או ניו-זילנד, למשל),

מה שמציב אותה במקום ה- 20 בעולם. 

 
בתחומי השירותים העסקיים, ישראל מתמחה בעיקר בשירותי מו"פ ובמחשוב (כולל שירותי תקשורת "ערך מוסף" - תכנה ואפליקציות), וכן, אם כי בהיקפי סחר נמוכים יותר, בשירותים מקצועיים (אדריכלים ומהנדסים), שירותי ביטחון, ייעוץ חקלאי, ועוד.
מו"מ על סחר בשירותים נוגע לא רק ליצואניות שירותים טהורות אלא גם לחברות שמייצאות סחורות, אך מלוות זאת באספקת שירותים (לדוגמא, שירותי הטמעה, תחזוקה וכד' בתחום ה- IT והטלקום, ניהול פרויקטים או ייעוץ בתחומי ההנדסה, חקלאות וסביבה).
כללי הסחר הבסיסיים בתחום השירותים ברמה הכלל עולמית נקבעו בהסכם הכללי לסחר בשירותים, ה- GATS, בארגון הסחר העולמי (ה- WTO) בשנת 1995. סבב מו"מ דוחה, אשר היה אמור להביא לעדכון הסכם זה והסכמים אחרים תחת ה- WTO, מצוי בקיפאון מזה זמן רב ונדרש מענה על צרכי עסקים מודרניים הפועלים בשוק גלובאלי. התפתחויות טכנולוגיות מתקדמות, בראשן מערכות תקשורת והעברת נתונים, המאפשרות סחר אלקטרוני, חוצה גבולות, מהיר ויעיל, כמו גם ההתקדמות בתחומי התחבורה, המאפשרת נגישות לכל נקודה על פני הגלובוס, שינו לחלוטין את פני המסחר העולמי בכלל ואת המסחר בשירותים בפרט. שינויים אלה דורשים את עדכון מערכת הכללים לסחר הבינלאומי בהתאם.
 
החשיבות הגוברת של הסחר הבינלאומי בשירותים באה לידי ביטוי במספר הרב של הסכמי איזור סחר חופשי אשר כוללים את תחום השירותים, הנרקמים בשנים האחרונות בין מדינות בעולם. הסכמים אלה פועלים להסדיר את הורדת החסמים הקיימים בתחום הסחר הבינלאומי בענפי השירותים השונים (ענפים כגון תחבורה, תקשורת, תיירות, שירותים עסקיים – מו"פ, מחשוב, הנדסה, אדריכלות, הפצה, בינוי ועוד).
מעבר להשגת גישה לשוק השירותים ואי אפליה בין ספקים זרים למקומיים, ההסכמים החדשים נכנסים גם בעובי הקורה של כללים ופרוצדורות בתחומים פרטניים כגון שירותים פיננסיים, טלקום, סחר אלקטרוני, רגולציה מקומית של הליכי רישוי והסמכה מקצועית, תנועת עובדים מיומנים, ועוד.
ישראל כללה לראשונה פרק בתחום השירותים באס"ח שלה עם קולומביה , והמדיניות הינה לכלול נושא זה ברוב המוחלט של הסכמי האס"ח שנמצאים או מתוכננים למו"מ. הסכם האס"ח אמור לכלול מחויבויות ספציפיות במגוון ענפים (כגון תחבורה, תיירות, שירותים עסקיים – מו"פ, מחשוב, הנדסה, אדריכלות, שירותים פיננסיים ועוד) וכן "כללי סחר" בתחומים וסקטורים נבחרים.
בנוסף להסכמים הבילטרליים, מינהל סחר חוץ מייצג את המדינה באחד מתהליכי המשא ומתן המעניינים והחדשניים, המתרחשים בזירת הסחר הרב לאומית בימינו - יוזמת הסכם בינלאומי לסחר בשירותים – Trade in Services Agreement, "TiSA".
היוזמה להסכם החדש הייתה של מספר מדינות מפותחות ואינה חלק מהפעילות השוטפת של ה- WTO כיום, מונה הקבוצה מעל ל- 50 מדינות, כאשר את מדינות אירופה מייצגת נציבות האיחוד האירופי. ההסכם כולל כ- 20 נושאים והעבודה המורכבת נעשית בשיתוף פעולה הדוק עם משרדי הממשלה והרגולטורים בארץ.
בדיוני ה- TiSA בג'נבה עוסקים, בין היתר, בהורדת חסמים ומניעת אפליה של ספקי שירותים על מנת להקל עליהם את הגישה לשווקים רבים ומגוונים. תוצאה טובה במו"מ תאפשר ליצואני שירותים ליהנות מתנאים מועדפים בסחר בשירותים עם שותפות סחר ותיקות וחדשות, כגון: האיחוד האירופי, ארה"ב, טורקיה, יפן, מקסיקו, אוסטרליה וקנדה, כמו גם טאיוואן, צ'ילה, קולומביה, קוריאה הדרומית ועוד. הסחר בין מדינות אלה מהווה כ- 70% מסך הסחר העולמי בשירותים, הזדמנות חסרת תקדים לשיפור תשתיות הסחר הבינלאומי של ספקי שירותים ישראלים בהסכם יחיד.
לישראל אינטרסים מגוונים בתחום יצוא השירותים והנושאים, שעל הפרק, כוללים הרבה תחומי עניין לתעשייה הישראלית, כגון: טלקום, סחר אלקטרוני, שירותים נלווים לאנרגיה ולאיכות הסביבה ושירותים מקצועיים.
 
 
[1] נכון לשנת 2009, נתוני הלמ"ס.
[2] נכון לשנת 2009, נתוני הלמ"ס. כולל גם שירותי ממשלה, כלומר שירותים לא סחירים.
[3]"גלובליזציה כלכלית ופעילות חברות רב-לאומיות בישראל", הלמ"ס, 21.05.14.
[4] OECD, “Services Trade Restrictiveness Index: Israel”, 2014
אנו מזמינים את היצואנים הישראלים לדווח לנו על חסמים ומגבלות, שנתקלו בהם בשווקים הזרים, כגון מדינות TiSA שציינו לעיל, כמו גם הודו, סין, ויטנאם, רוסיה ואחרות. אלה עשויים לכלול אמצעים המפלים לרעה ספקים ישראלים לעומת ספקים מקומיים, דרישה להקמת נציגות מקומית או כניסה לשותפות מקומית, דרישת תושבות / אזרחות כתנאי לאספקת שירותים, מגבלות על אחזקה זרה בחברות בת במדינת היעד, קשיים בתחום ניוד מנהלים / מומחים ישראלים לעבודה בשוק היעד וכיו"ב.
קבצים להורדה
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
  
  
מצאתם אי-דיוקים? יש לכם הצעות ייעול? עדכנו אותנו