כלים ומאגרי מידע

 
     
 

צרכנים רבים נקשרים בעסקאות שלא ידעו כי ביצעו

 
 
הודעה לעיתונות
02/01/2014 00:00
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
 
 

 
 
 
חדש

תמצית הוראת המנכ"ל

נוסח זה הנו תמצית מידע בלבד הניתן כשירות לקוראי ההוראה ואינו נוסח מחייב. המסמך המחייב הנו הוראת המנכ"ל המלאה התקפה והמפורסמת לציבור.

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נלחמת בתופעות רחבות היקף במסגרתן קושרים עוסקים צרכנים בעסקאות שכלל לא התכוונו לבצעם עי הפעלת פרקטיקות בלתי הוגנות:

1. נכנסים לכיסם של הצרכנים באמצעות חשבון הטלפון שהפך להיות כרטיס אשראי בידי עוסקים
כל אחד שגולש באינטרנט נתקל לא אחת בבאנר הקורא לו
• "לבדוק האם הוא גאון " "לדעת מה יעלה בעתידו " "מי יודע מתי נפלה חומת ברלין?"
• או המודיע לצרכן כי " עלית בהגרלה ועל מנת לקבל את הפרס הינך נדרש לענות על מספר שאלות ועוד
הפעולה הראשונה אותה נדרש הצרכן לבצע בטרם ניתנת לו גישה להיענות לפניה היא להזין לתוך המסך את מספר הטלפון הסלולארי שברשותו. בחלק מהמקרים נשלח  לצרכן מיד קוד אותו הוא מתבקש להזין.  פעולות אלו  נדרש הצרכן לבצע בטרם נחשף לעובדה  כי בפעולה אותה   ביצע קשר את עצמו בעסקה.

במרבית המקרים בגלישה באתר האינטרנט לא מובא לידיעתו של הצרכן כל מידע על עצם התקשרותו בעסקה , על תנאי העסקה העלות שעל הצרכן לשלם . במקרים אחרים מסתתר המידע בדף נפרד שהקישור אליו נמצא בתחתית  הדף באותיות קטנות שלא תמיד מעידות על התוכן שמסתתר מאחוריהן.

הזנת מספר הטלפון ,הקושרת את הצרכן בעסקה , הינה למעשה אמצעי התשלום בו גובה העוסק את התשלום כספק תוכן. הגביה נעשית באמצעות חשבון הטלפון הנייד ע"י חברות הסלולר.
 
2. בשיווק טלפוני בו נציג העוסק מתקשר לצרכן במטרה לשכנע אותו להתקשר בעסקה וללא הסכמתו מוצא עצמו הצרכן נקשר בעסקה.

בשיחות רבות שמתקבלות לבתי הצרכנים המודיעות על זכיה בטובין או בשירותים ללא עלות או בעלות מזערית כגון דמי משלוח ו/או שיחות המשדלות את הצרכן לבצע עסקה מתגלות כשיחות יקרות שבהם מגלה הצרכן כי חוייב בגין עסקאות שלא התכוון לבצעם.

בשיחות אלה על פי רוב נתון הצרכן ללחץ מצד העוסק לצרף ל"מתנה" אי אילו מוצרים ובמקרים רבים מקבל הצרכן לביתו חבילות מוצרים שהוא לא נתן הסכמה לגבייהם והוא מחוייב באלפי שקלים  מתקשר לצרכן במטרה לשכנע אותו להתקשר בעסקה וללא הסכמתו מוצא עצמו הצרכן נקשר בעסקה.

במקרים רבים מבהיר הצרכן כי אין הוא מעוניין בעסקה או מעוניין רק במתנה והוא מגלה  כי  חוייב בכרטיס האשראי שנמצא במערכת של העוסק או שמסר אותו על מנת לשלם את דמי המשלוח בגין עסקה שלא נתן את הסכמתו לבצע הפרקטיקות הללו בהן נלחמת הרשות פוגעת בקהל צרכנים רחב ומגוון אך בעיקר פוגעת בקבוצות הצרכנים החלשות כגון ילדים בני נוער ומבוגרים.
הצעת חוק המתגבשת ברשות להגנת הצרכן קובעת כי עוסק לא יוכל לגבות כסף מצרכן עבורו או עבור עוסק אחר ללא הסכמת הצרכן.
חובת ההוכחה כי הצרכן נתן הסכמתו לגביה מוטלת על העוסק הגובה את הכסף.

מטרת הצעת החוק היא למנוע את שתי הפרקטיקות –

1. עוסק גובה כסף עבור עצמו בגין עסקה שהצרכן כלל לא הסכים לגביה. תופעה זו מתרחשת בעיקר בשיווק טלפוני בו נציג העוסק מתקשר לצרכן במטרה לשכנע אותו להתקשר בעסקה

2. עוסק גובה כסף עבור עוסק אחר ומקבל מגביה זו עמלה. תופעה זו קיימת בעיקר בחברות הסלולר הגובות כסף עבור ספק תוכן. צרכנים רבים מתלוננים כי גילו שבחשבוניות הסלולר שלהם ישנם חיובים שונים בגין שירותי תוכן שלא ביקשו ולא נתנו הסכמה עליהם. חיובים אלו מגיעים לגבי מאות ואף אלפי שקלים וחברות הסלולר טוענות החיובים הם בגין שירותים שהצרכן כביכול ביקש והסכים לו מול עוסק אחר העוסק באספקת שירותי תוכן.

הצעת החוק תחייב את העוסקים לבצע רישום ומעקב של הסכמת הצרכן וזאת מאחר ואם צרכן יטען כי לא הסכים לעסקה, חובת ההוכחה באשר להסכמה תחול עליו. זאת ועוד, הצעת החוק תמנע שימוש בפרקטיקה של גביה ללא הסכמה אם בשל קלות ראש ואם בשל מרמה של ממש.

 
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה