כלים ומאגרי מידע

יחידות העוסקות בנושא

 
     
 

גזי הקירור בישראל- 2016

 
 
הודעה לעיתונות
08/12/2016 00:00
מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא
 
 

 
 
 
חדש
תמונה: גזי קירור

תמצית הוראת המנכ"ל

נוסח זה הנו תמצית מידע בלבד הניתן כשירות לקוראי ההוראה ואינו נוסח מחייב. המסמך המחייב הנו הוראת המנכ"ל המלאה התקפה והמפורסמת לציבור.

​מדינת ישראל אשררה בשנת 1992, את אמנת וינה ופרוטוקול מונטריאול ומיישמת את הדרישות הקבועות בה ובפרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדללים את שכבת האוזון. החובות הנגזרות מיישום האמנה והפרוטוקול בתחום הייבוא נקבעו על ידי חובת רישוי יבוא מאמצע שנות ה-90 ובהמשך באמצעות תקנות החומרים המסוכנים "יישום פרוטוקול מונטריאול" כפי שנחקקו בשנת 2004 על ידי המשרד להגנת הסביבה.

עיקר החומרים המפוקחים והמופחתים הם HCFCs (Hydro chlorofluorocarbons) דוגמת 22R - לצורך אחזקת מתקני קירור ומיזוג קיימים,  וכן  R141b - לשימושים בתהליכי ייצור בתעשייה.

משנת 2016 ועד שנת 2020 תקטן המכסה המותרת לישראל, ל-10% בלבד משנת הבסיס.

סך הכמות של חומרים מקטגוריית ה-HCFCs  שחולקה ליבוא במהלך התקופה שבין שנת 2011 ועד שנת 2015 (כולל), בהתאם לאמנה, לא עלתה על 82.25 טון ODP לשנה.


בשנת 2016  הצריכה במדינת ישראל הינה של 33 טון ODP בלבד.

בעוד המשק נערך ליציאה הסופית מחומרים אלו, בעיקר באמצאות המעבר לגזים תחליפיים ממשפחת  ה - HFCs, הרי עתה נתבשרנו, בתיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול, שלפנינו עידן חדש, שגם משפחה זו איננה מספיק ידידותית לסביבה, מאחר ורובם הינם גזי חממה בעיתיים.

 

תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול

​במפגש  הצדדים של פרוטוקול מונטריאול  (להגנה על שכבת האוזון) שהתקיים בקיגאלי רואנדה  באוקטובר אומץ תיקון לפרוטוקול אשר יצמצם את הייצור ואת השימוש של HFCs, גזי חממה חזקים המשמשים בעיקר במערכות קירור ובמיזוג אוויר.

 

כידוע, לחומרים אלה פוטנציאל לתרום להתחממות כדור הארץ באלפי מונים יותר מ- CO2 במקרים מסוימים. לחלקם אורך חיים קצר יחסית באטמוספרה לכן צמצום השימוש בהם יכול לתרום רבות להפחתת פליטות גזי חממה גלובליות. 

 

צעדים אלה במסגרת פרוטוקול מונטריאול ישלימו את יישום  התכניות השאפתניות להפחתת CO2 וגזי חממה במסגרת אמנת האקלים והסכם פריז.  תיקון קיגאלי שאושר ע"י נציגים מ- 197 המדינות החברות מחזק את ההסכם  ויתרום בצורה משמעותית להשגת היעד הגלובלי להגבלת עליית טמפרטורת כדור הארץ.  צפוי כי יישום התיקון יסייע למנוע עד 0.5 מעלות צלזיוס התחממות גלובלית עד סוף המאה.


התיקון יחייב את רוב המדינות המפותחות, לרבות ישראל, להתחיל לצמצם את השימוש ב HFCs מ- 2019 , כאשר מדינות מתפתחות יוכלו להתחיל כמה שנים לאחר מכן. 


להלן לוחות הזמנים לצמצום במדינות המפותחות: 

  • 2019 - 2023 - 90%
  • 2024 - 2028 - 60%
  • 2029 - 2033 - 30%
  • 2034 - 2035 - 20%
  • 2036 ואילך - 15%


הוחלט כי רוב המדינות המפותחות ישתמשו בקו בסיס שהוא הממוצע של רמת הצריכה של HFCs בשנים 2011, 2012, 2013, ועוד 15% מצריכת ה HCFCs בשנת הבסיס.


הצדדים הסכימו שיש לתת מימון להפחתת  השימוש ב- HFCs כאשר הסכומים ייקבעו במפגש הצדדים בשנה הבאה.

לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה