כלים ומאגרי מידע

 
     
 

​הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ''ת) הגישה לשר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, את דו"ח פעילות הרשות לשנת 2016 בנושא רכש גומלין​​

 
 
הודעה לעיתונות
13/09/2017 00:00
הרשות לשיתוף-פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות
 
 

 
 
 
חדש
מטוסים, כסף, משלוחים ומחשבון
מעל 2 מיליארד דולר מ-665  מפעלים ועסקים בישראל- אלו הן תוצאות רכש הגומלין של חברות זרות בישראל בשנת 2016.​

תמצית הוראת המנכ"ל

נוסח זה הנו תמצית מידע בלבד הניתן כשירות לקוראי ההוראה ואינו נוסח מחייב. המסמך המחייב הנו הוראת המנכ"ל המלאה התקפה והמפורסמת לציבור.
השר כהן: "רכש גומלין הנו כלי משמעותי להגדלת היצוא, הכנסת ידע וטכנולוגיות מתקדמות לישראל, ומשיכת השקעות זרות לארץ. נוודא כי כל המחויבויות יצאו לפועל, ייצרו תעסוקה וצמיחה ולצד זאת שהחברות הזרות ירגישו רצויות ומרוויחות מהשותפות עם החברות הישראליות"
 
מנהלת הרשות, זיוה איגר: היקף המימושים של ספקי החוץ נמצא במגמת עליה ומספר החברות הישראליות שנהנו מכספי רכש גומלין הולך וגדל, במיוחד מספר התעשיות מהפריפריה והחברות הקטנות והבינוניות. כל ההכנסות מרכש גומלין מנותבות במלואן לטובת התעשייה הישראלית. כל חברה זרה שתממש את חובתה החוקית, תגלה שרכש גומלין בישראל הוא השקעה משתלמת!"
 
מעיקרי הדו"ח:

  • בשנתיים האחרונות נרשמו 334 התחייבויות חדשות בסך של 2.8 מיליארד דולר, בעקבות התקשרות של 22 גופים מזמינים (ממשלתיים) עם ספקי חוץ (חברות זרות). אלו מצטרפות למחויבויות עבר, אשר יחדיו עומדות על 11.2 מיליארד דולר.

  • סך המימושים של החברות הזרות עמד בשנת 2016 על 2.1 מיליארד דולר.

  • כ-35%! מהחברות הזרות המחויבות בוחרות לממש יותר מההתחייבויות שלהן על פי חוק. סך המימושים של החברות הזרות לאורך השנים עומד על 25 מיליארד דולר,יותר מפי 2 מגובה המחויבויות. עודפי המימושים מסתכמים בכ-13.7 מיליארד דולר.

  • בשנת 2016 נהנו מכספי רכש הגומלין 665 חברות ישראליות – גידול של 41 חברות בהשוואה לאשתקד, מתוכן 205 חברות ישראליות שנהנו לראשונה משיתופי פעולה עם חברות מחויבות – גידול של פי שניים !!! ביחס לאשתקד.  

  • 85 מפעלים הממוקמים בפריפריה נהנו מרכש גומלין בשנת 2016 – גידול של 12%.

  • 204 חברות קטנות והבינוניות נהנו מרכש גומלין – גידול של 17%.

  • רוב הפעילויות במסגרת רכש הגומלין של החברות הזרות היו השנה בתחומי האלקטרוניקה,  מתכות וציוד תעשייתי, רכב, תעופה וחלל. לצד ענפים אלו ניתן למצוא תעשיות מענפים חדשים יחסית בעולם רכש הגומלין- תוכנה, רפואה, חשמל ותקשורת. 


זיוה איגר, מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (הרשפ"ת) ולקידום השקעות זרות, הגישה היום לשר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן ולמנכ"ל המשרד, שי רינסקי, את הדו"ח המסכם לשנת 2016 בפעילות רכש הגומלין של ישראל.

מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, שי רינסקי, ציין כי לנתונים חשיבות רבה בהשפעה על התעסוקה בישראל. "ההסכמים שנחתמים מול התעשיות והעסקים הישראלים, מגדילים את נפח הפעילות, ומייצרים בהכרח, משרות נוספות בכדי לעמוד בביצוע ההסכמים. מימוש רכש גומלין מייצר אלפי מקומות עבודה חדשים, חלק ניכר מהם בפריפריה. לצד גידול בהיקף התעסוקה עוברים עובדים רבים הכשרות והסמכות מתקדמות, ובכך יש השקעה חשובה באיכות התעסוקה ובפריון". 

הרשפ"ת, הפועלת במשרד הכלכלה, מופקדת בין היתר על ניהול רכש הגומלין של מדינת ישראל, על מעקב אחר מימוש ההתחייבויות של ספקי חוץ ועל קישור בין מפעלים והתעשייה הישראלית לבין החברות הזרות, בדגש על פעילות תעשייתית בפריפריה וקידום עסקים קטנים והבינוניים.

חברה זרה, ממנה רוכשים גופים ממשלתיים, מחויבת על פי לבצע רכש חוזר בישראל, מחברות ישראליות בהיקף מסוים מערך העסקה: היקף של 50% באם מדובר בעסקאות ביטחוניות, היקף של 20% בעסקאות אזרחיות מול מדיניות החתומות על הסכם GPA ו-35% ביתר סוגי העסקאות. הרשפ"ת עוקבת אחר מילוי חובה זו, החל משלב המכרז, דרך בניית תוכנית עסקית יחד עם החברות הזרות בה מוצעות אפשרויות ההשקעה בחברות הישראליות, ועד מעקב אחר מימוש החובות.

מנהלת הרשפ"ת במשרד הכלכלה, זיוה איגר, ציינה: "רכש גומלין הנו מנוע צמיחה משמעותי המייצר לתעשייה הישראליות הזדמנויות עסקיות בשווי מיליארדי דולרים מדי שנה, התורמות להתפתחות התעשייה ולפריצה לשווקים חדשים של תעשיות אלו. רכש גומלין הנו הרבה יותר ממחויבות חוקית – הוא מהווה מנוף להשקעות בתעשייה הישראליות וצמיחה כלכלית, יצירת קשרים עסקיים בין חברות ישראליות לזרות, והשקעה איכותית ארוכת טווח לחברות הזרות, אשר מבינות היום יותר ויותר כי רכש גומלין בישראל הוא השקעה משתלמת ביותר".
 
 
פעילויות בולטות ב- 2016
  • יצרניות האוטובוסים הסיניות שהתקשרו עם חברת אגד, חתמו על הסכמים להרכבת אוטובוסים במפעלי הרכבה ישראלים ורכש מספקי משנה ישראלים. זאת לאחר שהרשפ"ת התערבה בהליכי המכרז ודרשה ערבויות והצגת חוזים חתומים כתנאי לאישור ההתקשרות. 
  • חברה קנדית אשר זכתה במכרזים של רכבת ישראל, הכשירה תעשיות מקומיות להיכנס לרשימת ספקי המשנה של החברה העולמית בפרויקטים ברחבי העולם וביצעה הזמנות משמעותיות מהתעשייה הישראלית לאחר שחויבה על ידי הרשפ"ת לעמוד במחויבותה. 
  • חברה סינית המתמחה בהקמת שדות תעופה אשר זכתה במכרז לאספקת גשרי עליה למטוסים מול רשות שדות התעופה, לאחר שהרשפ"ת התערבה בהליכי ההתקשרות, חתמה על הסכמים מול חברות ישראליות שישמשו כספקי משנה בפרויקט. 



לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה