להרשמה לניוזלטר של רשות החדשנות לחצו כאן
מוקד לפניות ציבור
 
     
 

 סביבת החדשנות בישראל

 
 
סביבת החדשנות בהישראל
 

מדינת הסטארט-אפ

ישראל זכתה בזכות בכינוי "אומת הסטארט-אפ" בעקבות הצלחתן של חברות ישראליות שביססו את מעמדן בזירה הבינלאומית כפורצות דרך במספר רב של תחומים, ביניהם: תקשורת, אינטרנט, מערכות רפואיות, חקלאות, ביוטכנולוגיה, ביטחון, התפלת מים, דפוס דיגיטלי ועוד. ההון האנושי האיכותי, היכולות הטכנולוגיות, התרבות היזמית והחדשנות הנועזת לצד המחויבות הממשלתית לתמיכה בפעילות מו"פ פורצת דרך, ממצבים את ישראל בפסגת עולם היזמות הטכנולוגית, ומקנים לה ציונים גבוהים במדדים הגלובליים לתחרותיות כלכלית. בהתאם, מדינת ישראל מייצרת למשקיעים בה הזדמנויות עסקיות רווחיות, ותשואות גבוהות להשקעה. 

 
נתונים אלו לא נעלמו מעיניהן של למעלה מכ-300 חברות בינלאומיות מהמובילות בעולם, כדוגמת: פייסבוק, מייקרוסופט, IBM, אינטל, גוגל, אפל, HP, סיסקו, מוטורולה, פיליפס, אפלייד מטריאלס, EMC, סימנס ועוד, אשר זיהו את היכולת הישראלית למנף את הכישורים הטכנולוגיים ובחרו בישראל כיעד להקמת מרכזי מו"פ.
אז מהן הסיבות שהקנו לישראל מוניטין של בירת החדשנות הגלובלית?

*הנתונים הוצאו מ-International Monetary Fund, World Economic Outlook Database, April 2014
*התמ"ג מחושב במחירים קבועים.

 

רוח יזמית משגשגת

  • ישראל מדורגת במקום הראשון מתוך 148 כלכלות ביכולת חדשנית, במקום השני ביזמות ובמקום השלישי בחדשנות גלובלית (IMD competitiveness yearbook, 2013).
  • מלבד עמק הסיליקון, הריכוז הגבוה ביותר בעולם של חברות היי-טק נמצא בישראל. למעלה מ- 4,000 חברות הזנק מייצרות חידושים ומציעות פתרונות לאתגרים הגלובליים הדחופים ביותר.
  • בשנת 2014 נרשמו 63 חברות ישראליות למסחר בנאסד"ק, ובכך הפכו את ישראל למדינה השלישית בהיקף פעילותה בנאסד"ק אחרי ארה"ב וסין.
  • מתוך 230,000 עובדים בתעשיית היי- טק הישראלית כ- 40% מחזיקים במשרות מו"פ של חברות רב לאומיות, שבחרו בישראל כאתר להשקעות ופיתוח (The Startup Ecosystem Report 2012). 
 

ההון האנושי והעושר התרבותי

כוח העבודה הישראלי, המאופיין ביצירתיות, מיומנות גבוהה ושאפתנות, הוא אחת הסיבות המרכזיות שבעטיין פונים מנהלים מובילים לישראל כדי לעשות עסקים. הלהט להשכלה מדעית וכושר המצאה יוצא דופן יחד עם הרוח היזמית בתעשייה הישראלית מעניקים לישראל יתרון תחרותי בייצור טכנולוגיות, חידושים ומחקר שאומצו ברחבי העולם.
  • חוקרים ישראליים ניצבים בקדמת הבמה של עולם המחקר ומובילים חידושים בתחומים שונים הן במסגרת מוסדות אקדמיים ישראליים והן מטעם האוניברסיטאות הטובות בעולם.
  • בעשור האחרון שמונה ישראלים זכו בפרסי נובל, ביניהם שישה בכימיה – נתון מרשים ביחס לגודל האוכלוסייה שמונה כ- 8 מיליון נפשות.
  • ישראל מדורגת במקום השמיני בדירוג התחרותיות העולמי בזמינות מדענים ומהנדסים (WEF, Global Competitiveness Report 2013) ובמיקום זהה באחוז הדוקטורים החדשים במדע ביחס למדינות ה- OECD.
  • ישראל מדורגת במקום החמישי בדירוג לפי מספר הפטנטים לנפש (WEF לשנת 2013-2014).
באופן טבעי, איכות כוח העבודה בישראל מושפעת במידה רבה מהמוסדות המדעיים במדינה, אשר מדורגים במקום הראשון בעולם באיכותם (מדד WEF לשנים 2013-2014). למרות שמדובר במדינה צעירה, שהתמודדה בעשורים האחרונים עם אתגרים רבים, התשתיות המדעיות והטכנולוגיות של ישראל מציגות ביצועים שמצליחים להתעלות כמעט על ביצועיה של כל מדינה אחרת. מדד IMD לשנת 2013 דירג את התשתית המדעית הישראלית במקום השלישי בעולם ואת התשתית הטכנולוגית במקום הרביעי. מצוינות אקדמית זו ושיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה (ישראל מדורגת במקום השמיני בעולם במדד זה), הופכים אותה למקום מועדף על חברות רב לאומיות להקמת מרכזי מחקר ופיתוח.

מעבר לתרומתם של המוסדות האקדמיים, ההון האנושי הישראלי נחשב לאטרקטיבי בגלל תרבות העבודה הייחודית בישראל. תרבות העבודה הלא פורמלית בישראל מבקשת להבחין בין עיקר לטפל ומקדשת חשיבה עצמאית בקרב העובדים, ובכך יוצרת כוח אדם יעיל ואיכותי. יתרון היעילות, בשילוב מוטיבציה גבוהה ורעיונות נועזים יוצרים מערכת עבודה גמישה ודינאמית, אשר מצליחה להסתגל במהירות לקצב השינויים העולמי, ולייצר טכנולוגיות ופתרונות פורצי דרך בזמן מינימאלי.

תרבות העבודה שאבה את מקורותיה, בין היתר, מההטרוגניות שמאפיינ​ת את הפרטים החיים בישראל. האוכלוסייה בישראל מורכבת מאנשים שמקורם ב- 100 מדינות שונות על פני חמש יבשות. בנוסף לשפות הרשמיות, עברית וערבית, ישראלים רבים שולטים בשפה האנגלית לצד שורה של שפות אחרות כגון: צרפתית, גרמנית, ספרדית, רוסית ועוד. מארג התרבויות יוצר גיוון מחשבתי ומקבץ של מהגרים אופטימיים, שלא מהססים ליטול סיכונים, ובכך מהווה בית גידול טבעי לחדשנות.

ואולם, הפוטנציאל האנושי בישראל אפילו לא קרוב לכדי מיצוי. המיעוטים בישראל, בדגש על האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית, שעד לאחרונה לא לקחו חלק במפעל היזמות הישראלי, מתגלים כיזמים פוטנציאליים נפלאים, שיכולים לייצר ערך מוסף משמעותי בהינתן המשאבים הנכונים. לשם כך, רשות החדשנות עיצבה תכניות מיוחדות שמטרתן לזהות ולטפח את הכישרונות הטכניים והיצירתיות בקרב קבוצות אלו, ולהעניק להם את התמיכה בהתאם לצרכיהם.
 

התמיכה הממשלתית

​בשנת 2012 מדינת ישראל השקיעה 4% מהתמ"ג במו"פ – זהו אחוז ההשקעה במו"פ הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD. ישראל מובילה בפרמטר זה כבר למעלה מעשור. באמצעות רשות החדשנות מספקת ישראל תמיכה נרחבת ברעיונות ובטכנולוגיות חדשים ומסייעת להמשך הפיתוח של תעשיות מסורתיות יותר. ממצאי מחקרו של פרופ' לאך מהאוניברסיטה העברית בירושלים (2008) הראו כי התוצאה הישירה של תמיכה ממשלתית במו"פ היא יצירה של מו"פ חדש, בהיקף של פי שניים עד פי שלושה מסכום המענקים הממשלתיים, גם בענפי התעשייה וגם בענפי התוכנה. עוד הראה המחקר כי התמיכה הממשלתית יוצרת לתעשייה ערך מוסף אשר גבוה פי חמישה עד פי עשרה מעלות ההשקעה הממשלתית, וכי ההשקעות הממשלתיות אינן דוחקות משקיעים פרטיים אלא יוצרות תוספת משמעותית ונפרדת למו"פ הישראלי.
 

הכלכלה הישראלית חזקה וגמישה

​תעשיית ההיי- טק הישראלית ניזונה על- ידי שוק הון- סיכון משגשג אשר מסתכם במיליארד דולרים (MIT Tech Review). מדד התחרותיות העולמי (2013-2014) מיקם את ישראל במקום השמיני בדירוג זמינות של הון- סיכון מתוך 148 כלכלות, ואילו אוגדן התחרותיות שלIMD  (2013) העניק לישראל את המקום השביעי בדירוג מקביל. אלו נתונים יוצא דופן בהתחשב בגודלה של ישראל, שממצבים אותה כמדינה מובילה בנפח השקעות הון-סיכון לנפש בעולם. אם כן, הזמינות הגבוהה של השקעות הון- סיכון זרות מצביעה על שוק הון סיכון מקומי מפותח, ויעילות גבוהה של המגזר הפיננסי ומערכת הבנקאות.


מלבד פלטפורמת ההשקעה, חוסנה הכלכלי של ישראל מאפשר למשקיעים לקבל תשואה נאה על השקעותיהם תוך צמצום סיכונים וזעזועים מאקרו- כלכליים. מדד IMD לשנת 2013 מדרג את חוסנה של הכלכלה הישראלית במקום הרביעי מתוך 148 כלכלות ובמקום הראשון בעולם בדירוג מדיניות הבנק המרכזי. זו השנה הרביעית ברציפות שישראל בחמישייה הפותחת של דירוג זה. כמו כן, מדד ה-WEF  לשנים 2013-2014 מציב את ישראל במקום הראשון בדירוג שיעור האינפלציה השנתי ובמקום השישי בדירוג הגנה על משקיעים מתוך 148 הכלכלות המדורגות.


הביצועים הכלכליים החזקים של ישראל הוכיחו את עצמם אל מול המשבר האחרון והאטה המשמעותית שחוותה הכלכלה העולמית. מאז 2004 שיעור הצמיחה של ישראל חרג משיעור הצמיחה הממוצע של כל המדינות המפותחות. ב- 2009, רוב הכלכלות התמודדו עם צמצום בתוצר המקומי הגולמי, ואילו ישראל הציגה עליה בשיעור של 1.25% בתוצר שלה. לפי קרן המטבע העולמית, בשנת 2013 התוצר במחירים קבועים של ישראל טיפס מעלה בשיעור 3.33%. הביצועים המרשימים הללו נובעים מאסטרטגיה מאקרו כלכלית יציבה וגישה שמרנית יחסית של מגזר הבנקאות הישראלי. 

לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
  
  
מצאתם אי-דיוקים? יש לכם הצעות ייעול? עדכנו אותנו