פירוק אגודה

 
 
 

פירוק האגודה – ביטול האישיות המשפטית הנפרדת

​​עם היווסדה נעשית האגודה השיתופית לאישיות משפטית, דהיינו התאגיד הוא גוף שיש לו כשירות לבצע פעולות משפטיות (להתקשר בחוזה, לתבוע בבית משפט, להיתבע וכד').
אגודה מהווה אישיות משפטית כל עוד לא בוטל רישומה כאגודה שיתופית. ביטולה כאגודה שיתופית יכול להיעשות לאחר פירוקה, כלומר הפירוק הוא שלב הכרחי בדרך לסיום כשירותה של האגודה כאישיות משפטית.
הוראות החיקוק המסדירות את הליך הפירוק של האגודה השיתופיית הן הוראות פקודת האגודות השיתופיות ותקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד-1984.
 

הסמכות הבלעדית להורות על פירוק אגודה

כחלק מייחודן כתאגיד מהתחום הכלכלי-החברתי, תאגיד שנועד לרווחת חבריו ועל-פי רוב תלויים בו פרנסתם, זכויות הפנסיה שלהם וכיו"ב, לאגודות השיתופיות דיני פירוק ייחודיים. בניגוד לתאגידים אחרים, אגודה שיתופית אינה יכולה להיכנס למצב של פירוק על-ידי צו של בית-המשפט (המחוזי), כי אם על-ידי צו של רשם האגודות השיתופיות בלבד. רשם האגודות מהווה גם 'בית המשפט של הפירוק', המפקח על הליכי הפירוק (למעט במקרים בהם ממונה כונס הנכסים הרשמי למפרק - ראה בעניין זה להלן).
 

מתי ניתן צו לפירוק אגודה?

המחוקק אינו מפרט את עילות הפירוק אך מפרט תנאים למתן צו הפירוק, מהם ניתן ללמוד כי הפירוק נעשה לאחר שנעשתה בדיקה באגודה והעלתה בעיות או קשיים שמצריכים את פירוקה או לאחר שרוב חברי האגודה הביעו רצונם בכך. התנאים המקדמיים לפירוק האגודה הם:
א. ביצוע חקירה בעניין הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של אגודה, בהתאם לסעיף 43 לפקודה.
ב. בדיקת פנקסי האגודה לבקשת נושה, אשר מוכיח לרשם שהאגודה לא סילקה חוב שהגיע זמן פרעונו, בהתאם לסעיף 44 לפקודה;
ג. שלושה רבעים מחברי האגודה הגישו לרשם בקשה להורות על פירוקה.
בהתקיים התנאים הללו רשאי הרשם לשקול האם התקיימו נסיבות המצדיקות את פירוק האגודה ולהחליט אם לתת צו לפירוקה.
צו הפירוק מפורסם ברשומות, ובתוך חודשיים יכול כל חבר אגודה לערער עליו לשר הכלכלה. הצו מקבל תוקף בתום תקופת הערעור הנ"ל , או בתום תקופת הדיון בערעור, לפי העניין.
ראוי לציין כי אם מספר חברי האגודה פחת מהמספר הדרוש לייסודה (לפחות שבעה אנשים) הרשם ייתן צו לפירוק אותה אגודה.
 

מינוי המפרק, הדין החל על הפירוק והסמכויות הדחופות של המפרק

עם מתן צו הפירוק משמש כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) למפרק הזמני, עד למינויו למפרק קבוע, אך הרשם רשאי למנות תמיד מפרק אחר שאיננו הכנ"ר.
  • אם הכנ"ר מתמנה למפרק הקבוע של האגודה, הדין החל על הליכי הפירוק הוא הדין לעניין פירוק חברות, המוסדר בפקודת החברות ובתקנות שהותקנו מכוחה (לרבות לעניין סמכויותיו של המפרק בתקופת הביניים, עד למתן תוקף לצו הפירוק).
  • אם הרשם ממנה מפרק אחר (שאיננו הכנ"ר), הדין החל על הליכי הפירוק הוא הדין הקבוע בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנות שהותקנו מכוחה. למפרק שנתמנה ע"י הרשם סמכות לקנות חזקה מיידית בכל נכסי האגודה, פנקסיה ומסמכיה, ולנהל את עסקיה בכל דרך שיש בה להועיל להליכי הפירוק, וזאת גם אם טרם חלפה תקופת הערעור על הצו כאמור לעיל, וטרם ניתן תוקף לצו הפירוק.
 

המפרק, סמכויותיו וחובותיו

​עם כניסתו לתוקף של צו הפירוק, בא המפרק "בנעלי האגודה" ומחליף למעשה את מוסדותיה. הוא מוסמך להופיע בשם האגודה בבתי משפט ולייצגה בפני כל גורם, ועליו לנהל את ספרי האגודה ולהשקיע את כספיה בדרך המועילה ביותר לביצוע הליכי הפירוק.
 
במקביל, על ועד האגודה להמציא למפרק, בתוך שלושים יום ממועד מתן צו הפירוק, דוח מפורט על מצב עסקי האגודה.
 
לצד תפקיד זה מוטלת עליו החובה (בדומה למפרק של חברה או תאגיד אחר) לרכז את תביעות החוב כלפי האגודה, הן מצד חבריה, הן מצד נושים אחרים והן מצד רשויות מס וכיו"ב, ולשלם את החובות הללו מתוך נכסי האגודה ככל שניתן.
 
לשם כך מוסמך המפרק להכריע בדבר גובה תביעות החוב, וכן מוקנות לו סמכויות עֶזֶר לצורך הכרעה זו, כגון סמכות להזמין עדים, לאכוף עליהם התייצבות וכיו"ב.
המפרק נדרש גם לעדכן את פנקס החברים של האגודה, לבחון את היקף אחריותם של החברים במקרה של פירוק האגודה.
 
על המפרק להגיש לרשם דוחות תקופתיים, בהם מתאר המפרק, הן באמצעות דוח כספי והן באמצעות דוח מילולי, את מצבה של האגודה ומצב הליכי הפירוק. לקראת סיום הפירוק מגיש המפרק דוח סופי, בו הוא מסכם את הליכי הפירוק ומבקש את ביטול רישומה של האגודה (ככל שאין מדובר ב"פירוק מפעיל") ושחרורו מתפקידו.
על החלטות המפרק ניתן לערער בתוך חודשיים בפני הרשם.
שכר המפרק נפסק על ידי הרשם. הדבר מוסדר בכללים למינוי מפרקים של אגודות שיתופיות ולקביעת שכרם, תשנ"א-1991.
 
בדרך כלל הפירוק נועד להביא לסיום "חייה" של האגודה, אך לעיתים מתמנה "מפרק מפעיל" שדואג לניהול האגודה, עד למצב שהנסיבות שהביאו למתן צו הפירוק מסתיימות. במקרה כזה "מוחזרים המפתחות לבעליהם", דהיינו לרשויות האגודה הנבחרות, וצו הפירוק מתבטל.
 

סמכויות נוספות של הרשם בהליך הפירוק

מלבד הסמכות למתן צו הפירוק וסמכות הפיקוח על הליכי הפירוק, הפקודה מקנה לרשם סמכויות נוספות שנדרשות לצורך הפירוק - עיכוב הליכי הפירוק ככל שנדרש, או חיוב בעלי תפקידים באגודה בתשלום כספים לקופת האגודה (בפירוק), אם נתברר לרשם כי מי מבעלי התפקידים פעל שלא כדין כנגד האגודה ונכסיה, או השתמש בכספי האגודה או בנכסיה שימוש לא ראוי. הרשם מוסמך לתת צו להשבת סכומי כסף בצירוף ריבית או להשבת נכס, הכל כפי שיראה לנכון.
על החלטות אלה רשאי כל צד הסבור כי נפגע מהן לערער בפני שר הכלכלה בתוך חודשיים ממתן הצו. ​
 

סיום הפירוק

לאחר קבלת הדוח הסופי של המפרק רשאי הרשם להורות על ביטול רישומה של האגודה, ומאותו מועד ואילך חדלה האגודה להיות תאגיד, דהיינו אישיות משפטית נפרדת הכשרה לכל פעולה משפטית.
 

יש לכם שאלה? מוזמנים לפנות אלינו

רשם האגודות השיתופיות – פירוקים
גב' שולה נסימי
  • כתובת: רחוב הצבי 15, קומה 5, ירושלים 9438622
  • טלפון: 02-5680700 (13:30-8:00)
  • פקס: 02-6793432
  • דוא"ל: IgudShitufi@Economy.gov.il
​שירותי הרשם וסמכויותיו מפורטים בפקודה, בתקנות שהותקנו מכוחה, בפסיקה, ובהנחיות שונות מטעם רשם האגודות שמתפרסמות מעת לעת. יש לעקוב אחר כל הוראות הדין הללו. האמור באתר האינטרנט אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
  
  
מצאתם אי-דיוקים? יש לכם הצעות ייעול? עדכנו אותנו